דיני מעצרים

מעצרים

מעצר מבוצע על ידי המשטרה ואינו נחשב לעונש. מעצר מבוצע על פי צו של שופט או החלטה של קצין משטרה.

המשטרה יכול לעצור חשוד למשך 24 שעות, לאחר מכן באפשרותה לשחרר את החשוד או לבקש את המשך המעצר שלו בבית המשפט.

קיימים סוגים שונים של מעצר, ובמאמר זה אדון בשלושה סוגי מעצרים: מעצר לפני הגשת כתב אישום, מעצר אחרי הגשת כתב אישום וכן מצב של שחרור למעצר בית .

מעצר ימים

סוג המעצר הראשון, הינו מעצר בטרם הגשת כתב האישום, הידוע בכינויו "מעצר ימים", והוא ניתן בגין מספר עילות מעצר אשר יפורטו במאמר. ככלל, מעצר ימים ניתן לביצוע רק על פי צו מעצר שניתן על ידי ביהמ"ש, אלא אם כן הוענקה בחוק סמכות מפורשת לעצור ללא צו של שופט. אם החליט הקצין הממונה על מעצרו של החשוד ולא שחרר אותו בערובה בתחנת המשטרה, יש חובה להביא את העצור בפני שופט לצורך הארכת מעצרו בהקדם האפשרי – ולכל היותר תוך 24 שעות. במקרים חריגים, קצין ממונה רשאי להשהות את הבאת העצור בפני שופט לתקופה שלא תעלה על 48 שעות משעת המעצר. מעצר, להבדיל ממאסר, הינו כלי בידי היחידה החוקרת לשם השגת מטרות מסוימות, אשר למענן סבורה היחידה החוקרת כי האדם חייב להישאר במעצר. שופט רשאי לצוות על הארכת מעצרו של החשוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום, כאשר מתקיימים התנאים המצטברים הבאים:

1. קיים חשד סביר שהחשוד עבר את העבירה המיוחסת לו.

2. העבירה היא מסוג פשע או עוון – קרי, עבירה שדינה מעל 3 חודשי מאסר.

3. מתקיימת עילת מעצר לגבי החשוד.

4. לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירות החשוד פחותה (מה שנקרא "חלופת מעצר").

עילות המעצר

1. שיבוש הליכי חקירה או משפט – כאשר יש יסוד סביר לחשוש כי שחרור החשוד יגרום לאחד מאלה: שיבוש הליכי חקירה, התחמקות החשוד מחקירה, העלמת רכוש, השפעה על עדים ופגיעה בראיות בדרך אחרת.

2. פגיעה בביטחון – עילת מעצר זו מתקיימת כאשר יש יסוד להניח שהחשוד יסכן את אחד מאלה: ביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.

3. נקיטת הליכי חקירה – עילה זו מתקיימת כאשר ביהמ"ש שוכנע שיש צורך לנקוט בתרגילי חקירה אשר ניתן לקיימם רק אם החשוד נתון במעצר. הווי ידוע כי חקירה משטרתית היא עניין מורכב ומסובך, נטייתם הטבעית של בני האדם אינה להודות בביצוע העבירות, ועל המשטרה לחקור ולהשיג ראיות להוכחת האשמה. מעצר על פי עילה זו מוגבל 5 ימים, ובמקרים מסוימים ביהמ"ש יכול להאריך את המעצר עד ל-15 ימים.

4. מעצר לשם ביצוע בדיקה פסיכיאטרית.

5. מעצר אדם הנמלט ממשמורת חוקית.

במעצר ימים, ביהמ"ש מפקח על הארכת המעצר לצורכי חקירה ולא נותן למשטרה ימי מעצר ללא הגבלה. מלבד ההגבלה של החוק, ביהמ"ש נוטה לצמצם את מספר הימים אותם מבקשת המשטרה. כמובן שהכול תלוי בחקירה עצמה, בהיקפה, במורכבותה, ולעתים – אפילו שלא אומרים זאת בפומבי – בחומרת העבירות המיוחסות לחשוד.

מעצר עד תום ההליכים

כאשר מסתיימת חקירת המשטרה , מתבצעת הערכה של הראיות שנאספו ובמקרים בהם קיימות די ראיות לביסוס האשמה, יוגש כנגד החשוד כתב אישום והוא יכונה מעתה "נאשם" ולא עוד "חשוד". במקרים בהם במועד הגשת כתב האישום נתון החשוד עדיין במעצר (במסגרת "מעצר הימים"), תוגש לביהמ"ש בד בבד עם הגשת כתב האישום גם " בקשה למעצר עד תום ההליכים".

משמעותה של בקשה ל"מעצר עד תום ההליכים", היא כי עד לסוף המשפט ועד לשלב בו יוחלט האם הנאשם חף מפשע או אשם, הוא ישהה במעצר בבית הסוהר. נדמה כי אין צורך להרבות במילים אודות ההשפעה הגורלית והישירה של השארת אדם במעצר עד סוף המשפט, עד להחלטה הסופית בעניינו.

ניתן אף לומר בצורה ברורה ומפורשת כי סיכויו של אדם הנתון ב"מעצר עד תום ההליכים" לצאת זכאי בדין (חף מפשע) פחותים בצורה משמעותית מסיכויו של אדם משוחרר שאינו נתון במעצר ומנהל את משפטו מחוץ לכותלי בית הסוהר. מכאן, שנודעת חשיבות עצומה לשלב זה בהליך הפלילי ועל עו"ד פלילי מיומן לפעול בכל המרץ לשחרורו של הנאשם מהמעצר, גם אם בדרך של חלופת מעצר.

מעצר בית

מעצר הבית הוא סוג של מעצר אשר פגיעתו בחירותו של החשוד/נאשם פחותה, מאשר האפשרות של מעצר מאחורי סורג ובריח בבית מעצר. "מעצר בית" הוא למעשה "חלופת מעצר" ופירושו הגבלת חירותו של החשוד/נאשם בדיוק כמו במעצר, אלא שבמקום לשהות בבית הסוהר, או בבית המעצר, שוהה החשוד/נאשם בביתו או בבית מכריו והם אלו אשר מפקחים עליו.

ביהמ"ש הוא שקובע איפה ישהה החשוד/נאשם ומי יהיו מפקחיו, לאחר שהתרשם כי אכן יש בידי החשוד/נאשם להציע מקום ראוי בו יוכל לשהות ומפקחים אשר נמצאו בעיני ביהמ"ש אחראים ומהימנים לביצוע משימה זו.

כאשר בית המשפט מורה על מעצר בית, הוא יכול להורות על מעצר בית חלקי או מלא.

חשוד/נאשם הנתון תחת מעצר בית חלקי, יכול לעיתים אף לצאת לעבודה בשעות היום ובסיומו של יום העבודה לחזור מיידית לבית בו נקבע ע"י בית המשפט כי עליו לשהות. חשוב להעיר כי תקופת מעצר הבית מהווה אך שיקול בקביעת העונש ולא "תנוכה" ממנו, וזאת בניגוד לריצוי בפועל של מעצר מאחורי סורג ובריח אשר על פי רוב יופחת מעונש המאסר במידה וייגזר.

איזוק אלקטרוני

בישראל החלה לפעול בשנת 2005 תוכנית הפיקוח האלקטרוני של המשרד לביטחון פנים, בשיתוף חברה פרטית ("G4S מוקד 99"). לאחרונה, קיימת מגמה בבתי המשפט של הוספת "פיקוח אלקטרוני" או מה שמכונה "איזוק אלקטרוני" לחשודים/נאשמים הנתונים במעצר בית. האזיקים מאפשרים לעקוב אחרי האדם העצור ולהגביל את תנועתו. המדובר במכשיר המוצמד לרגלו או לידו של המפוקח ומאפשר לעקוב אחר מקום הימצאותו של אותו אדם באמצעות אותות קבועים המשודרים באמצעות קו טלפון רגיל (בזק) על ידי כך, שמקלט ביתי – קולט שידור אלחוטי רציף (RF) מהאזיק ומעביר בתקשורת קווית/טלפון את נתוני החיווי אל G4S מוקד 99. אם החשוד/נאשם יוצא מהתחום שהוגדר עבורו ע"י ביהמ"ש, ידווח המכשיר למוקדי הפיקוח או לגורמי האכיפה הרלוונטיים והאדם ייחשב כמי שהפר את תנאי מעצר הבית ועשוי אף להאסר מחדש.

במקרה של מעצר התקשרו להיוועץ בנו בדחיפות.

לייעוץ עם עו"ד פלילי

לייעוץ מיידי ולייצוג משפטי, התקשרו או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם