ההליך הפלילי

הסבר על ההליך הפלילי

פתח דבר:

ההליך הפלילי מורכב ממאות עברות שונות אשר מוגדרות בחוק העונשין. לכל מקרה ישנן נסיבות מקרה הנוגעות ספציפית לאותו המקרה, מכאן שבאופן טבעי לא ניתן להתייחס לכל עבירה בנפרד אלא באופן כללי ועקרוני, ולגבי כל מקרה יש צורך להתייעץ באופן פרטני. לשם כך תוכלו להתקשר או לפנות דרך האתר ותקבלו מענה מיידי ומקצועי.

 

פתיחת ההליך הפלילי

ההליך הפלילי נפתח מכמה סיבות הראשונה היא עקב תלונה של אזרח ומכאן שלמשטרה נודע על ביצוע עבירה כשאז נפתחת חקירה משטרתית, למעט מקרים בהם רשויות אחרות ייעודיות, כגון רשות המס או הרשות להגבלים עסקיים מופקדות על החקירה.

לעיתים המשטרה בעצמה יוזמת חקירה ומבצעת איסוף של ראיות אשר מבשילות לכדי כתב אישום.

דרך נוספת, פחות שכיחה, היא הגשת קובלנה פלילית. קובלנה פלילית למעשה היא יוזמה של אזרח כנגד אזרח אחר במטרה לפעול בהליך פלילי כאשר הוא סבור כי המשטרה לא ביצעה את מלאכתה נאמנה ו/או סגרה את התלונה שהגיש מבלי להגיש כתב אישום כאשר הוא סבור כי למעשה ישנן ראיות מספקות להרשעה בפלילים. למעשה אותו מגיש קובלנה פלילית נכנס לנעליים של המדינה והוא זה שצריך לנהל את ההליך הפלילי במקום המדינה.

לצורך החקירה, בין היתר מוסמכת המשטרה לחקור חשודים ועדים פוטנציאלים, לעכב חשודים ולעוצרם מעצר שנקרא מעצר לצורכי חקירה (מעצר ימים), לערוך חיפושים בגופם של אנשים ובחצרם, וכמו כן לתפוס חפצים ולחלטם.

לחשוד בפלילים עומדת זכות ההיוועצות אשר משמעותה כי הוא רשאי להתייעץ עם עו"ד טרם גביית עדותו.

להתייעצות עם עו"ד פלילי טרם החקירה ישנה חשיבות מכרעת על התפתחות החקירה המשטרתית ובהתאם לתוצאותיה.

חשוב להדגיש, כי במקרים בהם לא ניתן להגיע אל עורך הדין טרם החקירה, יש לבקש מהחוקר להתקשר לעורך הדין מייד לאחר הקראת האזהרה והחשדות וחשוב כי הבקשה להתייעצות תירשם בגוף ההודעה.

עם סיום החקירה, מועבר התיק לרשויות התביעה, אשר בסמכותן להחליט על הגשת כתב אישום אם לאו.

 

תחילת המשפט הפלילי:

המשפט עצמו נפתח בהליך שהמכונה "הקראה": בית המשפט מקריא לנאשם את כתב האישום. לאחר מכן על הנאשם לתת תגובתו להאשמות המיוחסות לו, כלומר למסור את עדותו בנוגע לעובדות המיוחסות לו בכתב האישום (הודיה או כפירה – חלקית או מוחלטת).

על מנת לדעת מהי דרך הפעולה הנכונה לאחר שאדם קיבל לידיו כתב אישום, עליו לבחון את העונש הצפוי לו במידה ויורשע. העונש בצרוף חומר הראיות שנותן אינדיקציה על מידת אשמתו של נאשם מובילים להחלטה על דרך הפעולה הטובה ביותר בנסיבות אליהן נקלע הנאשם. בעניין זה ניתן להיוועץ בנו.

 

 

מה ניתן לעשות לפני תחילת ההליך המשפטי?

פנייה לעורך הדין הנכון עשויה להניב תוצאות טובות ואפילו לסיים את הליך המשפטי בטרם הוא מגיע לדיון בבית המשפט. במקרה שמוגש נגדכם כתב אישום אתם עשויים למצוא את עצמכם בצרה צרורה ולפיכך מוטב להתייעץ באנשי מקצוע נכונים בעניין.

שלב השימוע- ס' 60 (א) לחסד"פ

בעבירות פליליות מסימות קיימת לנאשם הזכות לשימוע בטרם הגשת כתב אישום. לניצול זכות השימוע משמעות עליונה באשר להמשך ניהול ההליך הפלילי. מקרים רבים מסתיימים בשלב השימוע, בו עורך הדין שוטח בפני התביעה את טענותיו באופן שמשכנע את התובע כי אין להגיש כתב אישום. המדובר בהליך שהוא "מעיין משפט" בו הצדדים מתדיינים באשר לראיות הקיימות ובשלב זה טיפול נאות יכול לקטוע את תחילת ההליך הפלילי עוד בטרם נולד.

 

מה האפשרויות העומדות בפניכם עם הגשת כתב אישום?

א. חזרה מכתב האישום, קרי, המאשימה מבטלת את כתב האישום וההליך נגדכם מסתיים:

ישנם לא מעט מקרים שבהם עורכי דין הבקיאים בתחום יכולים לגלות פירצה בחומר החקירה או בכתב האישום באופן שפגישה עם נציגי התביעה יכולה לשכנע אותם לחזור בהם מכתב האישום. הליך זה קורה מדי יום. למאשימה אין אינטרס "לעמוד על הרגליים האחוריות" אל מול עורך דין מיומן המכיר את עבודתו ויכול לגרור את המאשימה להליך משפטי ארוך ומסורבל אשר בסופו של יום קיימים סיכויים ממשיים כי הנאשם יזוכה בשל חוסר אשמה או מחמת הספק. יש לזכור כי למאשימה קיימים כל כך הרבה כתבי אישום שלעיתים היא מתקשה לטפל בכולם ולכן בוחנת את סיכוייה ההרשעה ולא רק את מידת האשמה לפני הגשת כתב אישום.

יש לזכור כי גם התביעה היא "אנושית" וטעויות עשויות לקרות במקרים רבים בשל העומס הרב הקיים על המערכת, היתרון של עורך הדין המיומן שהוא מכיר את התיק טוב יותר מאשר התביעה בשל מספר התיקים העצום איתם נאלצים התובעים להתמודד.

ב. הסדר טיעון עם התביעה:י

כחלק מהליך העבודה השגרתי אותו מקיימים עורכי הדין הפליליים, בעידודו של בית המשפט, נפגשים עורכי הדין עם נציגי המאשימה במטרה להגיע להבנות לעניין התיק בו הם דנים.

גם במצבים בהם בידי המאשימה קיימים כל הנתונים להרשעת נאשם, הרי שמכלול השיקולים הנשקלים בידי גורמי המאשימה הם "מעיין שיפוטיים" וכוללים טווח נרחב ביותר כגון: נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של הנאשם וכד'.

באופן שכזה כולם "מרוויחים" העומס על בתי המשפט קטן כי הנאשם מודה מייד, לתביעה יש פחות עבודה בלנהל הליך ארוך ויקר ומהנאשם נחסך "עינוי דין" ארוך ויקר הכולל הגררות לבתי משפט לדיונים לא נעימים.

התקשרות עם המאשימה בידיים של אזרח לא מיומן היא דבר קשה ביותר ועשויה להביא לתוצאות בלתי רצויות. על כן, הדרך הנכונה הינה פנייה לעו"ד מומחה שידבר עבורכם עם המאשימה כחלק מהטיפול בתיק.

מה קורה עם תחילת ההליך המשפט ?

לאחר שקיבלנו זימון לדין ותאריך לדיון ההקראה (הדיון הראשון) אנו צריכים להתייצב במועד הזימון, כשאז בית המשפט למעשה "מקריא" לנו את כתב האישום נגדנו, השופט שואל אותנו האם הבנו במה מאשימים אותנו ומה תגובתנו לאישום.

אנו יכולים להשיב אחת משתיים: א.לכפור באשמה– לומר כי אנחנו חושבים שאנו לא אשמים. במצב זה בית משפט יקבע את התיק להמשך דיון "הוכחות", משמע, שמיעת עדים ושוטרים.

ב. להודות באשמה– כשאז השופט מרשיע אותנו על סמך הודאתנו בעובדות כתב האישום ועובר לשלב של "טיעונים לעונש" שבו המאשימה מבקשת את העונש הראוי בעניי המדינה לפי חומרת העבירה ונסיבות המקרה והנאשם, ואנו משיבים בסיבות בהם בית המשפט צריך להתחשב לפני שהוא גוזר את העונש. בשלב הטיעונים לעונש ניתן לבקש "תסקיר"- מסמך שנערך  על ידי קציני מבחן ואשר מטרתו לעזור לבית המשפט לגזור את העונש.

שלב שמיעת הראיות

 אם הנאשם כפר בעובדות כתב האישום או בחלקן, תתנהל תחילה "פרשת תביעה", בה תציג התביעה את ראיותיה להוכחת עובדות כתב האישום. לאחר פרשת התביעה יכול הנאשם להעלות טענת "אין להשיב לאשמה" אשר קבלתה תביא לזיכויו.

 

בתום פרשת התביעה (או לאחר שהועלתה ונדחתה טענת "אין להשיב לאשמה"), תתחיל "פרשת ההגנה", בה יובאו כל הראיות שבידי הסנגוריה להוכחת חפותו של הנאשם. בתום שמיעת הראיות יערכו הצדדים סיכומים לעניין האשמה – תחילה התביעה ולאחריה ההגנה.

בסיום שלב זה תינתן  "הכרעת דין" מנומקת, בה יקבע בית המשפט באם להרשיע את הנאשם או לזכותו. הכרעת דין המזכה את הנאשם מביעה למעשה לסיום ההליך, והתביעה בלבד יכולה לערער עליה.

 

אם החליט בית המשפט להרשיע את הנאשם תביא התביעה ראיות לעניין העונש, ולאחריה תפרוס ההגנה את ראיותיה שלה. לאחר הבאת הראיות יטענו ב"כ הצדדים לעניין העונש. שלב זה מכונה "טיעונים לעונש".

בגזר הדין ייקבע העונש שיוטל על הנאשם. הן הנאשם והן התביעה יכולים לבקש מבית המשפט לעכב את ביצועו של גזר הדין לצורך ערעור על פסק הדין.

הכרעת הדין וגזר הדין יחדיו מהווים את פסק הדין ועליו יכולים שני הצדדים לערער – בתוך 45 ימים מיום מתן גזר הדין – התביעה על קולת העונש ואילו הנאשם על ההרשעה ו/או חומרת העונש.

לייעוץ מיידי ולייצוג משפטי, התקשרו או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם